חדרי שינה

קיים הבדל בין עיצוב של חדרי ילדים לעומת חדרי שינה של אנשים מבוגרים, זאת מתוך הגישה המקובלת שאומרת שחדרו של ילד צעיר הוא מעין "בית בתוך בית". המשמעות היא שהחדר מלכתחילה אמור להכיל כמות יחסית גדולה של פריטים פרקטיים, למשל שולחן כתיבה, ארון, מיטה כמובן ואולי גם פוף או כורסה לאירוח של חברים. חדר שינה של הוריו, לעומת זאת, לרוב יהיה מעט גדול יותר ובדרך כלל יכיל ריהוט המיועד לשינה ולאחסון בגדים בלבד. כאשר המקום מאפשר והדיירים אכן עושים בו שימוש, ניתן להוסיף פריטים לחדר השינה, כמו שידת איפור וארונות צדדיים למיטה, המייצרים מקום אחסון נוסף ונותנים מענה לצרכי היום יום ובעיקר לשלבי ההתארגנות וההכנה ליציאה או לחילופין – לשינה עצמה.

בחדרים מצומצמים בגודלם או בתוך חדרי שינה שבהם יש רצון להשאיר מקסימום של "מקום ריק" ליצירת מראה מרווח, ניתן להתקין פתרונות אחסון שמסייעים למיקסום המרחב. קניית ארון הזזה במקום ארון שדלתותיו נפתחות כלפי חוץ, למשל, זוהי דרך נהדרת לחסכון של מקום וניצול החלל בצורה המיטבית. גם בחירה במיטה שמכילה תחתיה ארגז מצעים יכולה לסייע לאותה המטרה, כאשר המצעים וכלי המיטה יאופסנו שם במקום בארון, שכעת יתפנה לאחסון של ציוד אחר. יעילות ברכישת ריהוט יכולה לאפשר תחזוקה פשוטה של חדרים מסודרים ומאורגנים לאורך זמן.

בתוך חדר שינה של ילד צעיר, ניתן לשלב מלכתחילה רהיטים שישמשו אותו גם בשלבים מאוחרים יותר. רכישה של שידות ומדפים שבתחילת הדרך יכילו בגדי תינוק וחיתולים, תאפשר שימוש באותם הרהיטים ממש לאחסון של ציוד לימודי, כאשר הילד ייכנס לבית הספר. כאשר קיימת מערכת שלמה של ריהוט תואם, החדר נראה הרמוני ומאוזן מבחינה עיצובית – ניתן בשלב הראשוני לקנות רק מיטה ושידה ופריטים הכרחיים ולאחר מכן, כאשר הילד גדל, להשלים את הרכישה עם שידות תלויות ושולחן מאותה המערכת. לעיתים כאשר רוכשים פריט איכותי מאוד, שהגוונים שלו ניטרליים ולא נחשבים ל"תינוקיים" – הוא בהחלט יכול להשתלב, לאחר כמה שנים, גם במקומות כמו הסלון או חדר ההורים , כמובן בהתאמה למראה של שאר הבית ומתוך רצון לבצע ניצול אופטימלי של הריהוט שנרכש.